אבחון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בבגרות: שכיחות וערך ניבוי של כלים נוירופסיכולוגיים

מה בדקו

החוקרים ביקשו לבחון את שכיחות ההפניות לאבחון ADHD במרפאה נוירופסיכולוגית אמבולטורית ואת מידת הדיוק והרגישות של כלי הערכה נוירופסיכולוגיים במתן אבחנה מבדלת בין ADHD לבין ליקויים קוגניטיביים הנובעים ממצבים פסיכיאטריים אחרים. לצורך כך, נותחו תוצאות מבחנים מ-67 תיקים רפואיים של מטופלים, תוך שימוש במודלים סטטיסטיים (רגרסיה לוגיסטית ועקומות ROC) כדי להעריך אילו כלים מצליחים לנבא את האבחנה בצורה אמינה.

מה מצאו

המחקר מצא כי לאף אחד מהמבחנים הקוגניטיביים שנבדקו לא הייתה יכולת ניבוי משמעותית לאבחנת ADHD. לעומת זאת, שאלון החרדה GAD-7 התגלה כמנבא החזק ביותר לאבחנה: מבוגרים שדיווחו על רמות חרדה גבוהות יותר נמצאו בסיכון גבוה ב-28% לקבל אבחנת ADHD. עוד עלה כי כלי הערכה קיימים אינם מצליחים להבחין באופן מובהק בין אנשים עם ADHD וקומורבידיות פסיכיאטרית לבין אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות בלבד, מה שמעלה שאלות לגבי הסתמכות יתרה על כלי אבחון אלו בלבד.

“לצורך כך, נותחו תוצאות מבחנים מ-67 תיקים רפואיים של מטופלים, תוך שימוש במודלים סטטיסטיים (רגרסיה לוגיסטית ועקומות ROC) כדי להעריך אילו כלים מצליחים לנבא את האבחנה בצורה אמינה.”