הערכת התערבויות בדמנציה תחת אי-ודאות: השוואה בין מודלים של יעילות עלות כללית ומותאמת סיכון לבין ניתוח מסורתי

מה בדקו

החוקרים השוו בין ניתוח מסורתי של יעילות עלות (TCEA), שלעיתים מחמיץ העדפות בריאותיות לא ליניאריות, לבין מודל מקיף ומותאם סיכון (GRACE). המודל החדש משקלל העדפות סיכון וחומרת מחלה. לשם כך, נבנה מודל מרקוב בעל חמישה מצבים שדימה טיפול תיאורטי המעכב את הופעת הדמנציה ב-30% לעומת הטיפול הסטנדרטי עבור חולים בני 70 עם פגיעה קוגניטיבית קלה.

**## מה מצאו

התוצאות הראו כי תחת מודל GRACE, נמדדו עליות משמעותיות בתועלת המטופלים (GRA-QALY), פי 3.69 מאשר במודל המסורתי, בשל הפחתת השונות בבריאות העתידית והערכה גבוהה יותר להישרדות.** עם זאת, הנכונות לשלם עבור הישגים אלו הייתה נמוכה ב-76.4% בגלל שיעורי תמותה גבוהים לפני הגעה למצבים בריאותיים קשים. בשורה התחתונה, המודל החדש הוביל לעלייה צנועה של 3% בלבד בתועלת הכספית נטו בהשוואה לשיטה המסורתית.

“לשם כך, נבנה מודל מרקוב בעל חמישה מצבים שדימה טיפול תיאורטי המעכב את הופעת הדמנציה ב-30% לעומת הטיפול הסטנדרטי עבור חולים בני 70 עם פגיעה קוגניטיבית קלה.”