היסטוריה של ממאירות חוץ-ריאתית והשלכותיה לאחר ניתוח כריתת סרטן ריאות

מה בדקו

החוקרים ביקשו לבחון האם היסטוריה רפואית של ממאירות חוץ-ריאתית (PEM) משפיעה באופן עצמאי על שיעורי ההישרדות לאחר ניתוח לטיפול בסרטן ריאות המבוצע בכוונה מרפאת. המחקר התבסס על ניתוח רטרוספקטיבי של 1,783 מטופלים שעברו ניתוח כריתת ריאה ב-12 מוסדות רפואיים, תוך השוואה בין קבוצת מטופלים בעלי היסטוריה של ממאירות קודמת לקבוצת ביקורת ללא היסטוריה כזו, תוך שימוש במדדים סטטיסטיים מתקדמים לניתוח סיכונים ותוצאות הישרדות.

מה מצאו

הממצאים העלו כי לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין היסטוריה של ממאירות חוץ-ריאתית לבין ירידה בשיעורי ההישרדות הכוללת או בשיעורי ההישרדות ללא הישנות המחלה. גם לאחר שקלול נתונים סטטיסטיים מורכבים, התוצאות הראו כי ממאירות עבר אינה מהווה גורם סיכון עצמאי לתמותה הקשורה לסרטן הריאות או לתמותה מסיבות אחרות. המסקנה הקלינית היא שיש לשקול ניתוח לטיפול בסרטן ריאות על בסיס הביולוגיה של הגידול הנוכחי והתאמתו של המטופל להליך, ולא על בסיס ההיסטוריה האונקולוגית בלבד.

“המסקנה הקלינית היא שיש לשקול ניתוח לטיפול בסרטן ריאות על בסיס הביולוגיה של הגידול הנוכחי והתאמתו של המטופל להליך, ולא על בסיס ההיסטוריה האונקולוגית בלבד.”