השפעת תסמונת אנמיה-לב-כליה על תפקוד פיזי ותוצאות קליניות בקרב קשישים עם אי-ספיקת לב חריפה

מה בדקו

החוקרים ביקשו לבחון את השכיחות ואת ההשלכות הקליניות של תסמונת אנמיה-לב-כליה (CRAS) בקרב קשישים המאושפזים בשל אי-ספיקת לב חריפה. התסמונת מוגדרת כמצב שבו קיימים במקביל אי-ספיקת לב, מחלת כליות כרונית ואנמיה. המחקר השתמש בנתונים מתוך רישום רב-מרכזי (J-Proof HF) כדי לבדוק את הקשר בין הימצאות התסמונת לבין המדדים הבאים: תפקוד פיזי, כפי שנמדד באמצעות מבחן SPPB, ושיעור התמותה מכל סיבה בטווח של שנה.

מה מצאו

מתוך כ-8,700 מטופלים (גיל חציוני 83), שיעור השכיחות של התסמונת עמד על 56.7%. נמצא כי CRAS קשורה באופן עצמאי לסיכון מוגבר לתמותה תוך שנה ולציונים נמוכים יותר בתפקוד הפיזי. ממצא בולט במיוחד הראה כי מטופלים הסובלים משילוב של CRAS יחד עם תפקוד פיזי לקוי נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתמותה, בעוד שמטופלים עם CRAS אך ללא פגיעה בתפקוד הפיזי לא הציגו עלייה מובהקת בסיכון לתמותה. המחברים מסיקים כי הערכת התפקוד הפיזי לצד אבחון התסמונת יכולה לסייע בשיפור הערכת הסיכון בקרב אוכלוסיית הקשישים עם אי-ספיקת לב.

“## מה מצאו
מתוך כ-8,700 מטופלים (גיל חציוני 83), שיעור השכיחות של התסמונת עמד על 56.7%.”