חמאה במקום ליתיום? מה מצאו בסטנפורד כשנתנו לחולי סכיזופרניה דיאטה קטוגנית

זה התחיל כתצפית מוזרה במרפאות נוירולוגיה: ילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות שעברו לדיאטה קטוגנית הפסיקו לקבל התקפים — אבל גם נעשו פתאום רגועים יותר, מרוכזים יותר, פחות עצובים. במשך עשורים זו נחשבה לתופעת לוואי חמודה. בשנתיים האחרונות, קבוצת חוקרים בסטנפורד החליטה לבדוק האם בעצם זו הייתה התופעה העיקרית כל הזמן — ופשוט הסתכלנו לא נכון.

הרגע שבו פסיכיאטר התחיל לדבר על שומן

אם הייתם אומרים לפסיכיאטר בשנת 2005 שתוך פחות מעשרים שנה הוא ימליץ לחלק מהמטופלים שלו לאכול אבוקדו, ביצים וסלמון במקום (או לצד) תרופה אנטי-פסיכוטית — סביר שהוא היה ממליץ לכם על תרופה. הפסיכיאטריה הביולוגית של שנות התשעים והאלפיים הייתה מאוהבת ברצפטורים, בסרוטונין ובדופמין. המטבוליזם של המוח? זה היה תחום של דיאטנים, לא של רופאי נפש.

ואז משהו השתנה. בשנת 2022 פרסמה ד"ר שבאני סטיה (Shebani Sethi), פסיכיאטרית ורופאת השמנה מאוניברסיטת סטנפורד, מאמר שטבע מונח חדש: פסיכיאטריה מטבולית (Metabolic Psychiatry). הרעיון הפשוט-מסעיר: אולי חלק ניכר מהמחלות הפסיכיאטריות החמורות הן, ברמה כלשהי, מחלות של ייצור אנרגיה במוח. ואם כך — אפשר לטפל בהן דרך המטבוליזם.

מה בעצם עושה הדיאטה הזאת למוח?

נסביר את זה כאילו אנחנו מסבירים לדודה בארוחת שישי. המוח שלנו צורך כ-20% מהאנרגיה של הגוף, והדלק המועדף עליו הוא גלוקוז. אבל כשמורידים פחמימות לרמה נמוכה מאוד (מתחת ל-50 גרם ביום, פחות מפיתה אחת), הכבד מתחיל לייצר גופי קטון (ketone bodies) מהשומן. הקטונים האלה הם דלק חלופי — והם נכנסים למוח בקלות.

החדשות המעניינות מבחינה פסיכיאטרית: אצל אנשים עם סכיזופרניה, דיכאון דו-קוטבי ודיכאון מג'ורי, מחקרי הדמיה מהשנים האחרונות מצביעים על היפו-מטבוליזם — אזורים במוח שפשוט לא מנצלים גלוקוז כמו שצריך. דמיינו רכב שהמנוע שלו מקרטע על הדלק הרגיל. הקטונים הם כמו דלק אוקטן 98 — לפעמים המנוע פשוט עובד טוב יותר.

"אנחנו מתחילים להבין שהפרעות נפשיות חמורות הן לא רק הפרעות של נוירוטרנסמיטורים — הן גם הפרעות של אנרגיה תאית. הדיאטה הקטוגנית מתערבת בדיוק שם, ברמת המיטוכונדריה."

ד"ר שבאני סטיה (Shebani Sethi), מנהלת מרפאת הפסיכיאטריה המטבולית, אוניברסיטת סטנפורד

הניסוי של סטנפורד 2024: מספרים שגרמו לכנסים פסיכיאטריים להרים גבה

במרץ 2024 פרסמה קבוצת סטנפורד בכתב העת Psychiatry Research את אחד המחקרים הקליניים הראשונים שבדק באופן שיטתי דיאטה קטוגנית כטיפול אדג'ובנטיבי (משלים, לצד טיפול תרופתי קיים) בחולים עם מחלה נפשית קשה. בניסוי השתתפו 21 מטופלים מבוגרים — חלקם עם סכיזופרניה, חלקם עם הפרעה דו-קוטבית — שכבר היו על טיפול תרופתי וסבלו גם מתסמונת מטבולית (עודף משקל, סוכר גבוה, וכל החבילה).

במשך ארבעה חודשים הם אכלו דיאטה קטוגנית בליווי צוות. התוצאות, בקצרה: 79% מהמשתתפים שעמדו בפרוטוקול הראו שיפור משמעותי קלינית במצב הפסיכיאטרי. ציוני הסולם הפסיכיאטרי CGI ירדו ב-31% בממוצע. במקביל, מדדי התסמונת המטבולית — הסיוט המוכר של תרופות אנטי-פסיכוטיות — פשוט נעלמו אצל רוב המשתתפים.

חשוב לעצור רגע ולומר מה לא אומר המחקר הזה. הוא לא אומר שדיאטה מחליפה תרופות. הוא לא כפול-סמיות, אין בו קבוצת בקרה, והמדגם קטן. אבל הוא הסיבה שכמעט כל מרכז אקדמי גדול בעולם פתח בשנה האחרונה תוכנית מחקר משלו בנושא.

"לא ראיתי שיפור כזה בתחום הזה כבר עשרים שנה. אנחנו מדברים על אנשים שחזרו לעבודה, התחילו לקרוא ספרים, שהבת שלהם אמרה לי 'קיבלתי בחזרה את אמא'. זה לא נתון סטטיסטי, זה אנשים."

ד"ר ג'ורג'יה אדה (Georgia Ede), פסיכיאטרית, חוקרת תזונה ופסיכיאטריה, בעבר Harvard University Health Services

למה דווקא עכשיו? המהפכה המיטוכונדריאלית

התיאוריה שמאחורי הניסויים האלה לא הומצאה ביום בהיר אחד. היא נשענת על עבודתה רבת השנים של פרופ' כריסטופר פאלמר (Christopher Palmer) מבית הספר לרפואה של הרווארד, שבספרו Brain Energy (2022) הציג טענה רחבה: כל המחלות הפסיכיאטריות הגדולות חולקות פגם משותף ברמת המיטוכונדריה — אותם תחנות כוח זעירות בתוך כל תא.

אם הוא צודק, זה מסביר תעלומה ישנה: למה לאדם עם דיכאון דו-קוטבי יש סיכון מוגבר לסוכרת? למה לחולי סכיזופרניה יש תוחלת חיים נמוכה ב-15-20 שנה, גם בלי קשר לתרופות? למה דלקת כרונית מופיעה כל הזמן בכל הסיפור הזה? התשובה האפשרית: כי אלה לא מחלות נפרדות. אלה ביטויים שונים של אותה בעיה אנרגטית.

"כשהבנתי שמטופלת שלי עם סכיזואפקטיבית קשה נכנסה לרמיסיה אחרי שירדה במשקל עם דיאטה קטוגנית — חשבתי שזה צירוף מקרים. כשזה קרה למטופל שני, ושלישי, התחלתי להבין שאני צריך לחשוב מחדש על כל מה שלמדתי בפסיכיאטריה."

פרופ' כריסטופר פאלמר (Christopher Palmer), פסיכיאטר, בית הספר לרפואה של הרווארד, מחבר הספר Brain Energy

ומה אומרים בארץ?

בישראל, השיח על תזונה ובריאות הנפש קיים כבר שנים — בעיקר סביב דיכאון וחרדה. הקהילה הפסיכיאטרית הישראלית מתייחסת לממצאים מסטנפורד בעניין מהול בזהירות. דיאטה קטוגנית קפדנית היא לא פיקניק: היא דורשת ליווי תזונתי צמוד, בדיקות דם תקופתיות, והתמודדות עם "שפעת הקטו" של השבועיים הראשונים, שמרגישה בערך כמו ג'ט-לג של טיסה ליפן. עבור מטופלים עם מוטיבציה ירודה ממילא — זה אתגר אמיתי.

מומחים ישראלים בתחום התזונה הקלינית מציינים שיש לפנינו תחום מבטיח אך צעיר. הדיאטה אינה תחליף לטיפול תרופתי ופסיכותרפי, וכל ניסיון יישומי מחייב צוות רב-תחומי שכולל פסיכיאטר, דיאטנית קלינית ולעיתים גם רופא משפחה. בקופות החולים בארץ עדיין לא קיים פרוטוקול מסודר לטיפול כזה — אבל ככל הנראה, זו רק שאלה של זמן.

מי כן מועמד אפשרי, ומי לא?

• מועמדים פוטנציאליים: מטופלים יציבים יחסית עם תסמינים שיוריים, סובלים מתסמונת מטבולית מתרופות, מבוגרים שמסוגלים לעמוד במשטר תזונתי מורכב.
• לא מועמדים: מטופלים עם הפרעות אכילה פעילות, נשים בהריון, ילדים ללא ליווי מומחה, ומי שעובר אפיזודה פסיכוטית אקוטית.
• חובה: ליווי של פסיכיאטר מטפל לאורך כל הדרך — שינויי תזונה דרמטיים עלולים להשפיע על רמות תרופות בדם, במיוחד ליתיום וחומצה ולפרואית.

הפיל בחדר: זה לא קסם, וזה לא לכולם

בכל פעם שנושא חדש בבריאות הופך לטרנד, הוא עובר את אותה הקשת: גילוי מדעי → התלהבות מקצועית → אינסטגרם → "המורה ליוגה שלי אמרה ש" → גיבוי מחקרי איתן או דעיכה. הדיאטה הקטוגנית בפסיכיאטריה נמצאת איפשהו בין השלבים השני והשלישי, ויש חשש לגיטימי שהיא תקפוץ ישר לרביעי לפני שתחזור לחמישי.

ההורים שמפסיקים תרופות לבן או לבת בגיל העשרים על סמך פודקאסט הם לא תיאורטיים — הם קיימים. מטופלים שמתקשים גם ככה בארגון עצמי ומתבקשים פתאום לתכנן כל ארוחה במשך חודשים — נושרים. ויש את העניין הקטן שבדיאטה כזו, חבילה אחת של במבה במסיבת יום הולדת יכולה להוציא אותך מקטוזיס לשלושה ימים.

אבל המסר הגדול של 2024 איננו "תאכלו חמאה ותהיו בריאים". המסר הוא עמוק יותר: המוח הוא איבר ביולוגי, שמושפע ממה שאנחנו מכניסים לפה, מאיך שאנחנו ישנים, מכמה אנחנו זזים. הפסיכיאטריה של העשור הבא, ככל הנראה, תיראה הרבה פחות כמו רשימה של תרופות והרבה יותר כמו פרוטוקול אישי משולב — שבו תזונה היא רכיב לגיטימי, מבוסס ראיות, לצד תרופה ושיחה.

מה שנשאר אחרי הכותרות

אם יש משהו אחד שמדהים בסיפור הזה, הוא לא הדיאטה עצמה. הוא העובדה שלקח לנו כל כך הרבה זמן לשאול את השאלה הפשוטה: מה אם המוח, כמו כל איבר אחר, פשוט צריך דלק טוב כדי לעבוד טוב? תשעים שנה אחרי שגילו בטעות שדיאטה קטוגנית עוצרת התקפים אצל ילדים — אנחנו אולי סוף סוף מתחילים להבין מה היא עוד יכולה לעשות, ולמי. ואם זה אומר שפסיכיאטר ודיאטנית קלינית ידברו ביניהם יותר בעשור הקרוב — אולי זה כבר שווה את כל הרעש.

מקורות והפניות

• Sethi, S., et al. "Ketogenic Diet Intervention on Metabolic and Psychiatric Health in Bipolar and Schizophrenia: A Pilot Trial." Psychiatry Research, 2024.
• Palmer, C. M. Brain Energy: A Revolutionary Breakthrough in Understanding Mental Health. BenBella Books, 2022.
• Sethi, S. & Ford, C. N. "The Role of Ketogenic Metabolic Therapy on the Brain in Serious Mental Illness: A Review." Journal of Psychiatry and Brain Science, 2022.
• Danan, A., Westman, E. C., Saslow, L. R., & Ede, G. "The Ketogenic Diet for Refractory Mental Illness: A Retrospective Analysis of 31 Inpatients." Frontiers in Psychiatry, 2022.
• Norwitz, N. G., Sethi, S., & Palmer, C. M. "Ketogenic Diet as a Metabolic Treatment for Mental Illness." Current Opinion in Endocrinology, Diabetes and Obesity, 2020.
• Adams, R. N., et al. "Treatment Adherence and Cardiometabolic Outcomes in Patients on a Ketogenic Diet Intervention." Stanford Medicine Pilot Study Report, 2024.