היי לכולם, רציתי לשתף במשהו אישי כי אני זוכר כמה הייתי חסר אונים כאן לפני חצי שנה. כשהתחלנו את המסע עם הבן שלי והעיכוב ההתפתחותי שלו, החרדות פשוט גמרו אותי ולא האמנתי שנמצא מטפל שבאמת יבין אותו. המלחמה מול הבירוקרטיה של הקופה כמעט שברה אותי, וכל הזמן שאלתי את עצמי בלב אם אני עושה מספיק עבורו או שזה מאוחר מדי. אבל בזכות התמיכה שקיבלתי כאן וההתעקשות שלנו לא לוותר, אנחנו סוף סוף רואים אור בקצה המנהרה והוא התחיל לתקשר בצורה מדהימה. לכל ההורים שנמצאים עכשיו בתוך הערפל והספקות - בבקשה אל תרימו ידיים, התהליך הזה קשה אבל הוא פשוט שווה את הכל.